מיזם טכנולוגי בישראל: איך מקימים, מפתחים ומממנים

מיזם טכנולוגי הוא מיזם שהיתרון המרכזי שלו הוא פיתוח טכנולוגי: תוכנה, חומרה, אלגוריתם או שילוב שלהם. כשמיזם כזה בנוי לצמיחה מהירה ומגייס משקיעים, קוראים לו סטארטאפ או חברת הזנק.

ההבדל ממיזם רגיל הוא שרוב ההשקעה בהתחלה הולכת למחקר ופיתוח, לפני שיש הכנסות. זה גם מה שמאפשר לפנות למסלולים של רשות החדשנות, שמיועדים לפעילות מו"פ. ההגדרה הכללית של מיזם נמצאת במדריך /guides/mah-ze-mizam.

מתחילים מהבעיה, לא מהטכנולוגיה. לפני שכותבים קוד בודקים בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים שהבעיה אמיתית, שהם כבר מנסים לפתור אותה ושמישהו מוכן לשלם על פתרון טוב יותר.

אחרי הבדיקה הזו, הסדר המקובל הוא:

• מגדירים את הבעיה ואת הלקוח הראשון. ראו /guides/rayon-le-startup ו-/guides/customer-discovery.
• מסכמים חלוקת מניות ותפקידים בין המייסדים. ראו /guides/heskem-meyasdim.
• מקימים חברה בע"מ ופותחים חשבון בנק. ראו /guides/eich-lehakim-startup.
• בונים MVP, הגרסה הפשוטה ביותר שבודקת את ההשערה המרכזית. ראו /guides/eich-bonim-mvp.
• בודקים מימון לא מדלל ברשות החדשנות, ובמקביל מתכוננים לגיוס.

מיזם טכנולוגי צריך בצוות המייסדים גם יכולת עסקית וגם יכולת טכנית. מישהו צריך להוביל לקוחות, מכירות וגיוס, ומישהו צריך להוביל את הארכיטקטורה ואת הפיתוח.

כשאין מייסד טכני, אפשר לחפש שותף טכני או להיעזר זמנית במנהל טכנולוגיות חיצוני עד שהמיזם מגייס. האפשרויות מוסברות במדריכים /guides/chipus-shutaf-meyased ו-/guides/cto-as-a-service. גם רשות החדשנות בודקת את הצוות: במסלול תנופה, למשל, היא מבקשת להראות את היכולת של היזמים "לפתח או להוביל את פיתוח הליבה הטכנולוגית של המוצר".

בשלב המוקדם מממנים מיזם טכנולוגי מהון עצמי, ממענקים של רשות החדשנות וממשקיעים ראשונים כמו אנג'לים. היתרון של מענקי הרשות הוא שהם לא מדללים: הרשות לא מקבלת מניות, ומחזירים לה רק בתמלוגים אם המיזם מגיע למכירות.

שלושה מסלולים מרכזיים לשלב הזה, לפי דפי הרשות:

• מסלול תנופה: ליזמים בתחילת הדרך, לקראת הוכחת היתכנות או אב טיפוס. מענק של עד 80% מהתקציב המאושר ועד 200,000 ₪ ל-12 חודשים. לא חייבים להקים חברה או לעזוב עבודה. אם יש מכירות, מחזירים בתמלוגים של 3% מההכנסות השנתיות.
• מסלול Pre-Seed: הרשות משתתפת בסבב Pre-Seed יחד עם משקיע פרטי, כדי להוריד את הסיכון למשקיעים. נדרש מזכר הבנות או הסכם עם משקיע. לפי הדף, תנאי המסלול צפויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני לפני הגשה.
• חממות טכנולוגיות: חממות שנבחרות בהליך תחרותי לזיכיון של שמונה שנים ומופעלות על ידי משקיעי הון סיכון וחברות. הן משקיעות במיזם, נותנות ליווי ומשרדים, ולא נדרשת השקעה כספית מהיזם.

מיזם טכנולוגי מגייס בדרך כלל בסבבים, וכל סבב צריך להביא את המיזם לאבן הדרך שתאפשר את הסבב הבא. הסכומים והשווי משתנים מאוד לפי התחום, הצוות והשוק, ולכן לא כדאי להסתמך על "מחיר שוק" כללי.

• Pre-Seed: מייסדים, אנג'לים ומענקים, כדי לבנות MVP ולבדוק ביקוש.
• Seed: משקיעים מקצועיים ראשונים, כדי להוכיח שיש לקוחות שחוזרים ומשלמים.
• Series A: אחרי התאמה בין המוצר לשוק, כדי לבנות מנוע צמיחה. ראו /guides/giyus-series-a.
• סבבים מאוחרים יותר: הרחבה לשווקים ולמוצרים נוספים.

לא בהכרח, ובוודאי לא ביום הראשון. מיזם ישראלי יכול להתחיל ולגייס כחברה ישראלית. חלק מהמיזמים עוברים למבנה של חברת אם אמריקאית בשלב מאוחר יותר, לרוב כשמשקיעים אמריקאים מבקשים זאת. כדאי לזכור שהעברת ידע שמומן על ידי רשות החדשנות אל מחוץ לישראל כפופה לאישור הרשות. ההסבר המלא במדריך /guides/delaware-flip.

מיזם AI הוא מיזם טכנולוגי לכל דבר, עם כמה שאלות נוספות: על איזה מודל הוא נשען, מאיפה הדאטה ומה הרגולציה בשוק היעד. בספטמבר 2024 הודיעה רשות החדשנות על הפעימה השנייה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, עם כ-500 מיליון שקלים עד 2027. הפירוט נמצא במדריך /guides/startup-ai-israel.

אלה הטעויות שעולות למיזמים טכנולוגיים הכי הרבה זמן וכסף:

• לבנות טכנולוגיה מרשימה לפני שבדקו שיש לה לקוח.
• לדחות את הסכם המייסדים עד שמגיע משקיע.
• לגייס יותר מדי מוקדם מדי, ולהגיע לסבב הבא בלי ראיות.
• לפספס מענקים לא מדללים כי לא בדקו את התנאים בזמן.
• לא לתכנן מראש את המבנה המשפטי ואת זכויות הקניין הרוחני.

WeCcelerate היא Venture Builder ישראלי מאז 2018, שפועל בתל אביב ובירושלים ומוכר על ידי רשות החדשנות. אנחנו עובדים עם מייסדים על המוצר, על התוכנית העסקית ועל ההכנה לגיוס. למיזמים רפואיים יש מסלול MedTech בשותפות עם לאומית שירותי בריאות, שנותן מומחיות קלינית, ליווי רגולטורי, גישה לדאטה והזדמנויות לפיילוט.