הסכם מייסדים לסטארטאפ: מה חייב להיות בו ומתי חותמים

הסכם מייסדים הוא חוזה בין המייסדים, ולפעמים גם עם החברה, שמסדיר את היחסים ביניהם מהיום הראשון. הוא עונה מראש על השאלות שקשה לדבר עליהן אחרי שמתעורר סכסוך: מי מקבל כמה, מה קורה כשמישהו עוזב ומי מחליט.

יש לו גם תפקיד מעשי מול משקיעים. בבדיקת נאותות (Due Diligence) משקיעים בודקים בדרך כלל שהמניות של המייסדים כפופות להבשלה ושהקניין הרוחני שייך לחברה. הסכם מסודר חוסך משא ומתן מאוחר בין המייסדים באמצע סבב.

אם אין הסכם ואין הוראות מיוחדות בתקנון, חלות ברירות המחדל של חוק החברות. רשות התאגידים פרסמה מסמך שמרכז אותן, ושתיים מהן חשובות במיוחד למייסדים:

• באסיפה הכללית לכל מניה יש קול אחד (סעיף 82(ג)), וההחלטות מתקבלות ברוב רגיל (סעיף 85). בחלוקה של 50/50 אף צד לא מגיע לרוב לבד.
• בדירקטוריון ההחלטות מתקבלות ברוב רגיל, וכשהקולות שקולים ליושב הראש יש קול נוסף (סעיף 107). מי שמכהן כיו"ר מקבל כוח הכרעה.
• התקנון עצמו ניתן לשינוי ברוב רגיל באסיפה הכללית, אם לא נקבע אחרת (סעיף 20(א)).
• בחברה פרטית עם סוג מניות אחד, מניות חדשות מוצעות קודם לבעלי המניות הקיימים לפי חלקם (סעיף 290).

מחלקים לפי מה שכל מייסד מביא ויביא בהמשך: זמן מלא או חלקי, תפקיד, כסף שהושקע, ידע וקשרים. אין חלוקה "נכונה" אחת, ואין נוסחה שמחליפה שיחה פתוחה.

חלוקה שווה היא לגיטימית, אבל אם בוחרים בה צריך מנגנון שמונע מבוי סתום, למשל הגדרת נושאים שבהם למנכ"ל יש סמכות או דרך מוסכמת להכריע במחלוקת. כדאי גם לחשוב מראש על מאגר אופציות לעובדים, כי הוא ידלל את כולם. ראו /guides/cap-table-hesber ו-/guides/esop-ovdim.

Vesting (הבשלה) אומר שהמניות של המייסד "מבשילות" בהדרגה לאורך תקופה. אם מייסד עוזב מוקדם, לחברה יש זכות לרכוש ממנו בחזרה את המניות שעוד לא הבשילו.

לרוב יש גם תקופת Cliff ראשונה, שבה שום דבר לא מבשיל, ואחריה ההבשלה נמשכת בחלקים קבועים. אורך התקופות נקבע בהסכם. המנגנון מגן על המייסדים שנשארים: בלעדיו, מי שעזב אחרי זמן קצר נשאר עם חלק גדול מהחברה. ההסבר המלא במדריך /guides/vesting-hesber.

ההסכם מבחין בין עזיבה רגילה לעזיבה בנסיבות חמורות. מייסד שעוזב כ-Good Leaver, למשל בגלל מחלה או החלטה אישית, שומר בדרך כלל על מה שכבר הבשיל. Bad Leaver, למשל מי שהפר את ההסכם או פגע בחברה, עלול לאבד גם חלק ממה שהבשיל, לפי מה שנקבע בהסכם.

ההגדרות צריכות להיות מדויקות. "עזיבה בנסיבות פסולות" בלי פירוט מובילה לוויכוח בדיוק ברגע הכי רגיש. על הניסוח הזה כדאי לעבוד עם עורך דין שמכיר עסקאות סטארטאפ.

כדאי לקבוע גם מה המחיר שבו החברה רוכשת בחזרה מניות שלא הבשילו, ומי מחליט אם העזיבה היא Good או Bad. כשההחלטה נשארת בידי המייסדים שנשארו בלבד, המייסד שעוזב ירגיש שהתוצאה נקבעה מראש.

הקניין הרוחני צריך להיות שייך לחברה, לא למייסדים. ההסכם כולל התחייבות של כל מייסד להעביר לחברה את מה שפיתח עבורה, כולל קוד, עיצובים וידע שנוצרו לפני ההקמה.

לצד זה כוללים סעיפי סודיות. חוק עוולות מסחריות אוסר על גזל סוד מסחרי, כולל שימוש בסוד בניגוד לחובה חוזית או לחובת אמון (סעיף 6), אבל מגן רק על מידע שהבעלים נקט אמצעים סבירים כדי לשמור עליו (סעיף 5). הסכם כתוב הוא חלק מהאמצעים האלה. ראו /guides/heskem-sodyut-nda.

מגדירים מה המנכ"ל מחליט לבד, מה דורש אישור דירקטוריון ומה דורש הסכמה של כל המייסדים. בלי הגדרה כזו, כל החלטה הופכת למשא ומתן.

כדאי לזכור את ברירת המחדל: לפי חוק החברות, אם לא נקבע אחרת בתקנון, המנכ"ל ממונה ומפוטר בידי הדירקטוריון (סעיף 250), ולמנכ"ל יש את כל סמכויות הניהול שלא הוקנו לגוף אחר (סעיף 121(א)). מי שיושב בדירקטוריון שולט בפועל גם בשאלה מי מנהל את החברה.

נושאים שמקובל להגדיר כטעוני הסכמה רחבה: גיוס הון, הקצאת מניות, מכירת החברה, שינוי תקנון וכניסת מייסד חדש. חלק מההוראות האלה אפשר להכניס גם לתקנון: בטופס הרישום המקוון של רשות התאגידים יש מקום להוראות נוספות בטקסט חופשי.

מעבר לחלוקה, להבשלה ולקבלת החלטות, יש כמה סעיפים שחוסכים ויכוחים בהמשך. אלה הנפוצים:

• התחייבות זמן: מי עובד במשרה מלאה, ממתי, ומה קורה אם מייסד ממשיך לעבוד במקום אחר.
• שכר והחזר הוצאות: מתי המייסדים מתחילים לקבל שכר, ואיך מטפלים בכסף שמייסד השקיע מכיסו.
• העברת מניות: מגבלות על מכירת מניות לצד שלישי, וזכות של שאר המייסדים לקנות קודם.
• אי-תחרות ואי-שידול: הגבלות על הקמת מיזם מתחרה או גיוס עובדים ולקוחות אחרי עזיבה. את הניסוח כדאי לבדוק עם עורך דין, כי לא כל הגבלה תיאכף.
• יישוב מחלוקות: שיחה, גישור או בוררות לפני פנייה לבית משפט.

אלה הטעויות שחוזרות אצל מייסדים:

• לדחות את ההסכם "עד אחרי הגיוס", כשכבר יש עבודה, קוד ומחלוקות.
• לחלק מניות בלי הבשלה, ואז לגלות שמייסד שעזב מחזיק חלק גדול מהחברה.
• להשאיר את הקוד והידע אצל המייסדים בלי העברה כתובה לחברה.
• להגדיר Bad Leaver במילים כלליות שאי אפשר ליישם.
• להשתמש בתבנית מהאינטרנט בלי להתאים אותה לתקנון ולמבנה ההון של החברה.

WeCcelerate היא Venture Builder ישראלי מאז 2018, שפועל בתל אביב ובירושלים ומוכר על ידי רשות החדשנות. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי. אנחנו עוזרים למייסדים לנהל את השיחה על תפקידים, חלוקה ועזיבה לפני שהם פונים לעורך דין שינסח את ההסכם.