ויזת משקיע לישראל: המדריך המלא למסלולים ב-2026

ויזת משקיע היא אשרת שהייה בישראל שמאפשרת ליזם או משקיע זר לנהל ולפתח עסק בישראל, מבלי להידרש לאזרחות או תושבות קבע. בישראל קיימים שני מסלולים עיקריים: ויזת B-5 שמיועדת בלעדית לאזרחי ארה״ב שמשקיעים סכום משמעותי בעסק ישראלי, וויזת החדשנות (B/2 Innovation) שמופעלת על ידי רשות החדשנות ומיועדת ליזמי טכנולוגיה זרים שרוצים לפתח מיזם R&D בישראל. ההבדל בין השניים הוא לא רק בזהות המבקש - הוא גם בשלב שבו העסק נמצא, בסכום הנדרש, ובמה שהוויזה מאפשרת בפועל. במדריך הזה נפרק את שני המסלולים, את תנאי הסף, ואת הטעויות הנפוצות שיזמים עושים בדרך.

מה זה ויזת משקיע ואיך היא עובדת בישראל

ויזת משקיע היא אשרת שהייה ועבודה בישראל שמונפקת ליזם או משקיע זר שמכניס הון משמעותי לפעילות עסקית בישראל, ומאפשרת לו לנהל את ההשקעה מתוך הארץ. הבסיס החוקי של האשרה נשען על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, והסמכות המנהלית לאישור נתונה בידי רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA - Population and Immigration Authority) במשרד הפנים, בהתייעצות עם ועדה בין-משרדית שכוללת גם את משרד הכלכלה ורשות החדשנות במסלולים הרלוונטיים.

בפועל, המונח "ויזת משקיע לישראל" הוא מטריה שמכסה שני מסלולים שונים לגמרי, ובלבול ביניהם הוא הטעות הנפוצה ביותר של יזמים בתחילת הדרך. המסלול הראשון הוא ויזת B-5, שמיועדת בלעדית לאזרחי ארה"ב מכוח אמנת הידידות, המסחר והניווט בין ישראל לארה"ב משנת 1951. המסלול השני הוא ויזת חדשנות (B/2 Innovation Visa), שנפתחה ליזמי טכנולוגיה זרים מכל העולם דרך רשות החדשנות, ומיועדת לשלב הפרה-סיד לפני הקמת חברה ישראלית.

ההבחנה קריטית כי הדרישות שונות מהיסוד. B-5 דורש השקעה בפועל בעסק ישראלי פעיל, שליטה או ניהול אקטיבי, ויכולת להראות שההשקעה יוצרת פרנסה למחזיק הוויזה. ויזת חדשנות, לעומת זאת, לא דורשת השקעה כספית גדולה מראש אלא רעיון טכנולוגי חדשני, תוכנית עבודה מאושרת ואירוח על ידי גוף מארח מוכר (חממה, אקסלרטור או Venture Builder מוכר על ידי רשות החדשנות).

שורה תחתונה שכדאי לפנים: ויזת משקיע היא לא מסלול אזרחות ולא ויזה שמונפקת אוטומטית בשגרירות. זו אשרה שדורשת תיק ראיות עסקי מלא - תוכנית עסקית מבוססת, הוכחת מקור הכספים, מסמכי הקמת החברה בישראל אם רלוונטי, ולעיתים גם הסכם מייסדים ומבנה טבלת הון שמראה את מעמד המשקיע בחברה.

חשוב להבין שהאשרה היא זמנית מלכתחילה. B-5 מונפקת בדרך כלל לשנה עם אפשרות הארכה, וויזת חדשנות למספר חודשים שמתחדשים בהתאם להתקדמות המיזם. אף אחת מהן לא מקנה מעמד קבע, וזה מקום שבו יזמים רבים טועים בציפיות מול המציאות המנהלית של PIBA.

ויזת B-5: המסלול לאזרחי ארה״ב

ויזת B-5 היא אשרת משקיע ייחודית שמדינת ישראל מעניקה לאזרחי ארה״ב בלבד, מכוח אמנת הידידות והמסחר בין שתי המדינות משנת 1951. זו הסיבה שאין לה מקבילה ישירה עבור אזרחי מדינות אחרות, שנדרשים למסלולים אחרים כמו ויזת חדשנות או B/1 מומחה.

תנאי הסף המרכזיים

הדרישה הראשונה היא סכום השקעה מוכח: בין 800,000 ל-1,000,000 ש״ח בעסק ישראלי פעיל. באזורי עדיפות לאומית (למשל הנגב והגליל) הסף יורד ל-600,000 ש״ח, כחלק ממדיניות עידוד ההשקעות באזורים אלה. הכסף חייב להיות ממקור לגיטימי ומתועד, ולהיות מושקע בפועל, לא רק מובטח.

הדרישה השנייה היא בעלות של לפחות 50% בעסק הישראלי. שותפות מיעוט לא תעבור את הסף, גם אם ההשקעה הכספית גבוהה. המשמעות: אם אתה נכנס כמשקיע לסטארטאפ ישראלי קיים, זה כנראה לא המסלול שלך. B-5 מתאים למי שמקים או רוכש עסק שבו הוא הבעלים המרכזי.

הדרישה השלישית היא ניהול פעיל. הרשויות רוצות לראות שאתה מגיע לישראל כדי להפעיל את העסק בפועל, לא כדי להחזיק אותו מרחוק. השקעה פסיבית, גם אם היא גדולה, לא מזכה ב-B-5.

הדרישה הרביעית היא תרומה למשק הישראלי, שבפועל מתורגמת להעסקת עובדים ישראלים. אין מספר מדויק בחוק, אבל הפרקטיקה מלמדת שוועדות ההיתרים מצפות לראות תוכנית תעסוקה קונקרטית עם משרות לתושבי ישראל.

התוכנית העסקית: לב הבקשה

הרכיב שמפיל הכי הרבה בקשות הוא התוכנית העסקית. מדובר במסמך של כ-20 עד 30 עמודים שצריך לכלול ניתוח שוק ישראלי, תחזיות פיננסיות ל-3 עד 5 שנים, מבנה תאגידי, מקורות המימון והוכחתם, ותוכנית תעסוקה. תוכנית שנראית כמו תבנית גנרית מתורגמת מאנגלית תיפסל כמעט בוודאות. הוועדה הבין-משרדית שבוחנת את הבקשה מחפשת היגיון עסקי אמיתי מותאם לשוק המקומי.

אם אתה בונה את התוכנית לבד, כדאי להיעזר במדריך תוכנית עסקית לסטארטאפ כנקודת פתיחה, אבל להתאים אותה לדרישות הספציפיות של B-5, שהן שונות מתוכנית עסקית סטנדרטית לגיוס הון.

ויזת חדשנות (B/2 Innovation) ליזמי טכנולוגיה זרים

ויזת חדשנות (B/2 Innovation) היא אשרת שהייה ייעודית שהונפקה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף רשות החדשנות, ומיועדת ליזמי טכנולוגיה זרים שאינם אזרחי ארה״ב ורוצים לפתח מיזם בישראל. בניגוד לוויזת B-5 שמותנית באזרחות אמריקאית ובהשקעה הונית משמעותית, מסלול החדשנות מתמקד ביזמים מוקדמים - כאלה שעדיין לא הקימו חברה בישראל אבל רוצים לבחון היתכנות של רעיון טכנולוגי על הקרקע.

תקופת השהייה הראשונית לפי הוויזה הזו היא עד 24 חודשים, עם אפשרות הארכה בתנאים מסוימים. במהלך התקופה הזו היזם רשאי לשהות בישראל באופן חוקי, לפתח את המיזם, לגייס משקיעים ולבנות צוות מייסדים - אבל לא לעבוד כשכיר בחברה אחרת. זו נקודה שאנשים מפספסים: הוויזה היא רישיון להיות יזם, לא רישיון תעסוקה כללי.

דרישת המסגרת המארחת המאושרת

התנאי המרכזי במסלול הוא שהיזם חייב להיות משויך למסגרת מארחת מאושרת - מאיץ, אינקובטור טכנולוגי, האב חדשנות או Venture Builder שקיבל אישור מרשות החדשנות לארח יזמים זרים במסלול הזה. המסגרת המארחת אחראית לספק ליזם סביבת עבודה, ליווי מקצועי, ולאשר שהמיזם עומד באמות מידה של חדשנות טכנולוגית. בלי מסגרת מארחת מאושרת - אין ויזה. זה שונה מהותית ממסלולי חממה טכנולוגית או מאיץ רגילים שבהם ההשתייכות היא עסקית בלבד.

מעבר לוויזת מומחה

אחרי שהמיזם מתבסס - החברה נרשמה, גויס הון ראשוני, יש צוות ולקוחות ראשונים - היזם יכול להגיש בקשה למעבר לוויזת מומחה (B/1). זו ויזת עבודה שמאפשרת להיות מועסק כמנכ״ל או בעל תפקיד בכיר בחברה שהוקמה, ותוקפה עד חמש שנים עם אפשרות הארכה. המעבר הזה הוא לא אוטומטי, וכולל הוכחת קיום פעילות עסקית אמיתית, שכר תואם לרמת מומחיות, ולעיתים דרישות נוספות שקשורות לגיוס ההון שנעשה בתקופת ה-B/2.

הטעות הנפוצה במסלול הזה היא להתייחס אליו כפורמליות. הרשות בוחנת ברצינות את החדשנות הטכנולוגית, ההיתכנות ורצינות היזם - לא רק את המסמכים. יזם ששוקל את המסלול הזה צריך להתחיל בבחירת המסגרת המארחת עוד לפני הגשת הבקשה, כי היא זו שתלווה אותו לאורך כל התהליך.

ההבדל בין השקעה בישראל להשקעה מחו״ל מבחינת מעמד

השקעה בחברה ישראלית לא מקנה מעמד שהייה בישראל באופן אוטומטי. משקיע זר יכול להחזיק מניות, לקבל דיווחים ולהשתתף באסיפות בעלי מניות מבלי לדרוך אף פעם על אדמת ישראל, וזה מצב לגיטימי לחלוטין מבחינה משפטית. ויזת משקיע נדרשת רק כשהמשקיע רוצה לשהות בישראל לתקופה ממושכת כדי לנהל, לפקח או להיות מעורב תפעולית בהשקעה.

ההפרדה הזו חשובה כי היא קובעת את כל שאר ההחלטות. משקיע פסיבי מחו״ל פועל דרך הסכם השקעה, הסכם מייסדים אם רלוונטי, ומבנה החזקות שיכול לכלול חברת אחזקות במדינה שלו. הוא לא צריך אישור ממשרד הפנים, לא צריך להוכיח שהוא מביא הון מינימלי, ולא מוגבל בזמן. הוא כפוף לחוקי המס במדינת התושבות שלו ולאמנת המס בין ישראל למדינתו.

משקיע שמבקש מעמד שהייה בישראל נכנס לעולם אחר לגמרי. הוא נדרש להוכיח שההשקעה אמיתית, שהיא פעילה, שהוא עצמו נחוץ לניהולה, ושהעסק תורם לכלכלה המקומית. הוועדה הבין-משרדית בוחנת לא רק את סכום ההשקעה אלא גם את הכוונה התפעולית - האם המשקיע באמת עומד לנהל את הפעילות בישראל, או שזו בקשה להסדיר שהייה בתירוץ עסקי.

מתי המעבר הופך להיות תנאי הכרחי? כשלוש נסיבות טיפוסיות:

• כשהמשקיע רוצה לכהן כדירקטור פעיל או מנכ״ל בחברה הישראלית, ולא רק כבעל מניות.
• כשהחברה דורשת נוכחות פיזית סדירה - פגישות עם לקוחות מקומיים, ניהול צוות פיתוח, קשר עם רגולטורים ישראליים.
• כשהמשקיע רוצה להעביר את מרכז חייו לישראל מסיבות אישיות (משפחה, עלייה עתידית) והשקעה היא הבסיס למעמד הראשוני.

יש גם שיקול מיסויי שכדאי להכיר. תושב ישראל לצורכי מס מתחייב במס על הכנסה עולמית, בעוד תושב חוץ מתחייב רק על הכנסה שהופקה בישראל. משקיע ששוהה בישראל מעל 183 יום בשנה עלול להפוך לתושב ישראל לצורכי מס גם אם המעמד הפורמלי שלו הוא ויזה זמנית - וזה משנה את כל תמונת המיסוי על הפורטפוליו הגלובלי שלו. זו סיבה מרכזית שמשקיעים רבים בוחרים להישאר במעמד פסיבי מרחוק, ולבקר בישראל בביקורי עבודה קצרים בלבד, במקום להיכנס למסלול ויזת משקיע.

תהליך הבקשה, הוועדה הבין-משרדית ולוחות זמנים

תהליך הבקשה לויזת משקיע בישראל מתנהל מול רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA) וכולל שלב מקדים של בדיקת זכאות שאורך בדרך כלל 3 עד 6 חודשים, ולאחריו הכרעה של ועדה בין-משרדית המורכבת מנציגי משרד הפנים, האוצר, המשפטים, הכלכלה והחוץ. הוועדה היא הגורם שקובע האם ההשקעה עומדת בקריטריונים של תרומה ממשית לכלכלה הישראלית.

שלב 1: הכנת התיק לפני הגשה

לפני שנוגעים בטופס, בונים תיק ראיות. זה כולל תוכנית עסקית מפורטת של החברה בישראל, הוכחת מקור הכספים (Source of Funds), אישורי העברה בנקאית, מסמכי רישום החברה ברשם החברות, חוזי שכירות או רכישה של נכסים עסקיים, ותצהיר על כוונת ההשקעה. ככל שהתיק מסודר ומגובה מראש, הוועדה מקבלת החלטה מהר יותר. הכנה של תוכנית עסקית שמסבירה את המודל, השוק והתחזיות, היא בסיס שאי אפשר לוותר עליו.

שלב 2: הגשה ל-PIBA ותשלום אגרה

הבקשה מוגשת דרך הקונסוליה הישראלית במדינת המוצא או ישירות ב-PIBA אם המבקש כבר בישראל בויזה אחרת. גובה האגרה עומד על כ-5,300 ש״ח נכון ל-2026, ומשולם בעת ההגשה. חשוב לדעת: האגרה אינה מוחזרת גם אם הבקשה נדחית.

שלב 3: בחינה של הוועדה הבין-משרדית

הוועדה מתכנסת מספר פעמים בשנה. היא בוחנת ארבעה פרמטרים מרכזיים: היקף ההשקעה בפועל, מספר המשרות שנוצרו או צפויות להיווצר, התרומה הטכנולוגית או הכלכלית, וההיתכנות העסקית. במקרים מסוימים הוועדה מבקשת השלמות או מזמינה את המבקש לשימוע.

שלב 4: קבלת האשרה וחידושים

אשרת B-5 ניתנת בדרך כלל לתקופה ראשונית של שנה עד שנתיים, וניתן לחדש אותה כל עוד ההשקעה פעילה והחברה עומדת ביעדים שהוצגו לוועדה. בקשת החידוש דורשת הוכחת המשכיות: דוחות כספיים, תלושי שכר של עובדים בישראל, וראיות לפעילות עסקית שוטפת. חידוש שנדחה בגלל חוסר תיעוד הוא אחד הכשלים הנפוצים בשלב הזה.

לוחות הזמנים המצטברים, מרגע תחילת הכנת התיק ועד קבלת האשרה בפועל, נעים לרוב בין 6 ל-12 חודשים. יזמים שמתכננים כניסה מהירה לשוק צריכים לקחת את הפער הזה בחשבון בתכנון גיוס הכספים והפעילות התפעולית.

הטעויות הנפוצות ביותר בבקשת ויזת משקיע

הטעות הגדולה ביותר בבקשת ויזת משקיע היא ההנחה שאם עומדים בקריטריונים הפורמליים, הוויזה מאושרת אוטומטית. היא לא. הוועדה הבין-משרדית מפעילה שיקול דעת רחב, וכל בקשה נבחנת לגופה מול השאלה האם ההשקעה באמת תורמת לכלכלה הישראלית. בואו נעבור על הכשלים שחוזרים על עצמם.

תכנית עסקית חלשה או גנרית. זו הטעות הכי שכיחה, ובמידה רבה גם הכי קלה למניעה. ועדה שרואה תכנית עסקית של 6 עמודים עם תחזיות מכירות מרשימות בלי בסיס - פוסלת. מה שהוועדה מחפשת: הסבר קונקרטי מה העסק עושה, מי הלקוחות בישראל, כמה עובדים מקומיים ייקלטו, ולוחות זמנים ריאליים. אם התכנית לא מסבירה למה דווקא ישראל ולמה דווקא עכשיו, היא לא עוברת. כדאי להתחיל מתכנית עסקית מסודרת שנבנתה לצרכי משקיע, לא רק לצרכי גיוס.

כספים שלא הוכחו כמחויבים באופן בלתי חוזר. זו נקודה שמפילה בקשות שנראות חזקות על הנייר. יתרה בחשבון בנק זו לא השקעה. מה שנדרש: הוכחה שהכסף כבר הועבר לחברה הישראלית, נרשם בספרים, ולא ניתן למשוך אותו בלי לפרק את הפעילות. חוזי שכירות חתומים, רכישת ציוד, שכר עובדים ששולם - אלה הראיות שהוועדה מחפשת. הצהרת כוונות של רואה חשבון לא מספיקה.

בעלות נמוכה מ-50% בעסק. במסלול B-5 המבקש חייב להיות בעל השליטה בעסק שבו הוא משקיע. אם החברה חולקה עם שותפים ישראלים והבעלות של המבקש ירדה מתחת ל-50%, הבקשה נדחית - גם אם הסכום שהושקע גבוה. יזמים שמגייסים הון נוסף לפני הגשת הבקשה לפעמים לא שמים לב שהדילול הזה מוציא אותם מהקריטריון. סוגיות של מבנה טבלת ההון והסכם מייסדים קריטיות כאן, וכדאי לסגור אותן לפני שמתחילים בתהליך.

הנחת יסוד שגויה שהוויזה אוטומטית. גם עם תכנית מצוינת וכספים מחויבים, אין ערובה לאישור. הוועדה בוחנת גם אלמנטים סובייקטיביים: רצינות המבקש, סבירות התכנית, וההיסטוריה העסקית שלו. הכנה טובה לראיון, מסמכים מסודרים בעברית ובאנגלית, ועורך דין הגירה מנוסה - הם ההבדל בין בקשה שעוברת לבקשה שנדחית ומחייבת ערעור ארוך.

שאלות נפוצות

ויזת משקיע היא רישיון ישיבה זמני בישראל שניתן לאזרח זר על בסיס השקעה מהותית בעסק ישראלי פעיל, והיא אינה מקנה מעמד תושבות קבע או אזרחות. להלן התשובות לשאלות שיזמים זרים שוקלים כניסה לישראל שואלים בפועל.

מה זה ויזת משקיע בדיוק?

ויזת משקיע היא אשרת שהייה זמנית בישראל המונפקת למי שמשקיע סכום מהותי בעסק ישראלי ומגיע לנהל אותו בפועל. בישראל המסלול המרכזי הוא ויזת B-5 לאזרחי ארה"ב מכוח אמנת הידידות ישראל-ארה"ב, וקיים גם מסלול B/2 Innovation ליזמי טכנולוגיה זרים אחרים. הוויזה מותנית בכך שההשקעה אמיתית, פעילה, ולא רק החזקה פסיבית בנכס.

איך ויזת משקיע עובד בפועל?

המשקיע מגיש בקשה עם תיעוד ההשקעה, תוכנית עסקית, הוכחת מקור הכספים ומסמכי החברה הישראלית. הבקשה נבחנת על ידי ועדה בין-משרדית הכוללת נציגים ממשרד הפנים, רשות האוכלוסין וגורמים נוספים. אם היא מאושרת, ניתנת אשרה לתקופה ראשונית שניתן להאריך כל עוד ההשקעה והפעילות העסקית נמשכות.

מתי יזם צריך ויזת משקיע?

יזם צריך ויזת משקיע כשהוא אזרח זר שרוצה לחיות בישראל דרך קבע כדי לנהל השקעה או עסק ישראלי שהוא הקים או רכש. אם היזם רק מזרים הון מרחוק בלי להגיע לנהל בפועל, הוא לא בהכרח זקוק לוויזה הזו. הוויזה רלוונטית ברגע שהשהות בישראל עוברת את מסגרת אשרת התייר הרגילה ויש כוונת ניהול יומיומי של העסק.

מה הטעות הנפוצה ביותר סביב ויזת משקיע?

הטעות הנפוצה ביותר היא להניח שכל השקעה כספית מזכה בוויזה אוטומטית. בפועל, הוועדה בוחנת את מהותיות ההשקעה, את הפעילות הכלכלית שהיא יוצרת בישראל ואת מעורבותו האישית של המשקיע בניהול. השקעה פסיבית בנדל"ן או החזקה שקטה במניות של חברה קיימת לרוב לא תעמוד בקריטריונים.

כמה זמן לוקח ויזת משקיע?

תהליך ויזת משקיע נמשך בדרך כלל מספר חודשים ממועד הגשת בקשה מלאה ועד להחלטת הוועדה הבין-משרדית. משך הזמן המדויק תלוי בעומס במשרד הפנים, בשלמות המסמכים ובבקשות השלמה מצד הוועדה. יזמים מנוסים בונים מראש buffer זמן לפני מעבר מתוכנן לישראל.

מי צריך ויזת משקיע ומי יכול לוותר?

צריך ויזת משקיע מי שמתכוון לחיות בישראל ולנהל עסק שהוא משקיע בו, ואינו זכאי לעלייה או לאזרחות ישראלית ממקור אחר. יזמים בעלי זכאות לעלייה מכוח חוק השבות בדרך כלל אינם זקוקים לוויזה הזו, כי מעמד עולה או אזרח נותן זכות עבודה וישיבה רחבה יותר. גם משקיע שנשאר מחוץ לישראל ומנהל את ההשקעה מרחוק לרוב לא צריך את המסלול.

מה השלב הראשון שיזם צריך לעשות בנושא ויזת משקיע?

השלב הראשון הוא לבדוק את הזכאות למסלול ספציפי, כלומר אזרחות מוצא (B-5 לאמריקאים, B/2 Innovation לאחרים) ומאפייני ההשקעה המתוכננת. מיד אחריו כדאי לגבש תוכנית עסקית שמראה שההשקעה יוצרת פעילות כלכלית אמיתית בישראל, כי זה המסמך שהוועדה נשענת עליו. רק אחרי זה נכון לפנות לעו"ד הגירה שיבנה את תיק הבקשה.

בני משפחה של המשקיע, מה קורה איתם?

בן או בת הזוג והילדים הקטינים של בעל ויזת משקיע יכולים לרוב לקבל אשרה נלווית שמאפשרת להם להתגורר בישראל לצד המשקיע. האשרה הנלווית תלויה במעמד המשקיע העיקרי, כלומר אם הוויזה שלו מסתיימת או נשללת, גם המעמד של בני המשפחה מושפע. זכויות עבודה של בן הזוג עשויות להשתנות בהתאם לסוג האשרה שהונפקה.

האם ויזת משקיע מובילה לתושבות קבע או לאזרחות?

ויזת משקיע היא במהותה אשרה זמנית שאינה מקנה זכות אוטומטית לתושבות קבע או לאזרחות ישראלית. יזם שרוצה לעבור בעתיד למעמד קבע צריך לבחון מסלולים נפרדים כמו איחוד משפחות, זכאות לעלייה או בקשה למעמד תושב על בסיס שנות שהייה ושילוב בישראל. המעבר בין המסלולים אינו טכני, והוא דורש עמידה בקריטריונים שונים לחלוטין מאלה של ויזת המשקיע.

האם אפשר להחזיק ויזת משקיע ולהשקיע גם דרך [רשות החדשנות](/guides/grants-rashut-hachadshanut)?

כן, אחזקת ויזת משקיע אינה חוסמת השתתפות במסלולי תמיכה של רשות החדשנות, כל עוד החברה עומדת בתנאי הרשות. השקעה של יזם זר בחברה ישראלית שמגישה בקשה למענק היא מבנה נפוץ בסטארטאפים, ודורשת תיאום בין דיני ההגירה, מבנה ההחזקות ותנאי המענק. חשוב לבנות את הסטרוקטורה מראש כדי שלא ייווצר קונפליקט בין מיקום הבעלות בקוד או ב-IP לבין דרישות הרשות.

איך WeCcelerate יכולה לעזור

ויזת משקיע היא לא המוצר, היא התוצאה של תשתית עסקית שכבר מוכנה. משרד הפנים והוועדה הבין-משרדית בוחנים לא רק סכום ההשקעה אלא את איכות התכנית העסקית, הרצינות של הפעילות בישראל, והפוטנציאל של המיזם לייצר ערך כלכלי מקומי. שם נכנס הליווי שלנו.

יזם זר שרוצה להקים סטארטאפ בישראל או להשקיע בחברה ישראלית קיימת נתקל באותה חומה כמו יזם מקומי, רק בגובה כפול. הוא לא מכיר את האקוסיסטם, לא יודע איך בנוי הסכם מייסדים בישראל, לא בטוח איך cap table נראה כשחלק מהמשקיעים יושבים בחו"ל, ולא יודע איך מציגים מיזם ישראלי לוועדה בין-משרדית שרואה עשרות בקשות בחודש.

אנחנו מציעים ליווי מקצה לקצה ליזמים זרים שבוחרים להקים או להשקיע בישראל:

• בניית תכנית עסקית שמתאימה גם למשקיעים וגם לגורמי הרגולציה - כזו שמראה שהעסק אמיתי, לא רק ויזה בתחפושת.
• ליווי בתהליך הקמת סטארטאפ בישראל, כולל בחירת מבנה חברה, פתיחת חשבונות, וההתמודדות עם השלב שבו יזם זר צריך כתובת עסקית אמיתית ופעילות מוכחת.
• חיבור לאקוסיסטם הישראלי - עורכי דין המתמחים בהגירה עסקית, רואי חשבון שמכירים את המורכבות של בעלות זרה, ושותפים פוטנציאליים בישראל. במסלולים מסוימים, שותף ישראלי משנה את התמונה מבחינת הוועדה.
• הכנה לשלב גיוס ההון, כולל pitch deck שמדבר בשפה של משקיעים ישראליים ואמריקאים כאחד.
• ליווי בשלב שבו הוויזה הופכת רלוונטית - כלומר, כשהעסק כבר עומד על הרגליים ויש מה להראות לוועדה. אנחנו לא עורכי דין להגירה, אבל אנחנו יודעים לבנות את התשתית העסקית שעורך הדין שלך יצטרך.

אנחנו לא מטפלים בהגשת הוויזה עצמה - זה תפקיד של עורך דין הגירה מומחה. מה שאנחנו כן מציעים זה את השכבה שמתחת: המיזם עצמו, הסיפור, המספרים, החיבורים והאמינות העסקית שהופכים בקשה לוויזת משקיע מנייר בירוקרטי לתיק אמיתי.

אם אתה יזם זר ששוקל להקים או להשקיע בישראל, צור קשר לשיחת היכרות - נבין יחד איפה אתה עומד ומה הצעד הבא ההגיוני.