הסכם סודיות NDA לסטארטאפ: מתי לחתום, מה לכלול ומה הוא לא מגן

NDA (Non-Disclosure Agreement) הוא חוזה שמחייב את מי שמקבל מידע לשמור אותו בסוד ולהשתמש בו רק למטרה שהוגדרה. הסכם יכול להיות חד-צדדי, כשרק צד אחד מוסר מידע, או הדדי, כששני הצדדים משתפים.

בסטארטאפ ה-NDA מגן בדרך כלל על פרטים טכניים כמו קוד, ארכיטקטורה ואלגוריתמים, על נתונים עסקיים כמו לקוחות ומחירים, ועל תוכניות שעוד לא פורסמו.

ההסכם עובד רק אם ברור מה הוא מכסה. לכן הסכם קצר עם הגדרה מדויקת שווה יותר מהסכם ארוך שמנסה לכסות הכול. במיזם רפואי, נתוני מטופלים כפופים גם לחובות נוספות לפי הדין, וההסכם לא מחליף אותן.

לא במובן הרחב. NDA מגן על מידע מוגדר שמסרתם, לא על הרעיון הכללי של המוצר. אם מישהו הגיע לאותו רעיון בעצמו, או מכיר אותו ממקום אחר, הסכם הסודיות לא ימנע ממנו לפעול.

ההגנה האמיתית על רעיון היא ביצוע מהיר, ולפעמים גם פטנט או סימן מסחר, לפי סוג החידוש. לכן חשוב יותר להחליט מה בדיוק אתם חושפים, ומתי, מאשר להחתים כל אחד על NDA.

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגן על סוד מסחרי גם בלי חוזה, אבל רק בתנאים מסוימים. לפי סעיף 5, סוד מסחרי הוא מידע עסקי שאינו נחלת הרבים, שאי אפשר לגלות אותו כדין בקלות, שהסודיות שלו נותנת לבעלים יתרון עסקי, ובתנאי שהבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמור עליו.

לפי סעיף 6, אסור לגזול סוד מסחרי של אחר, וזה כולל גם שימוש בסוד בניגוד לחובה חוזית או לחובת אמון. החוק גם מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק. המשמעות למייסדים: הסכם סודיות כתוב הוא גם חלק מ"האמצעים הסבירים" שהחוק דורש, וגם מקור לחובה החוזית שהפרתה היא גזל.

חותמים כשעומדים למסור מידע שבאמת שווה להגן עליו, למי שיכול להשתמש בו. המצבים הנפוצים:

• עובדים ומועמדים בשלב מתקדם, לפני שהם רואים קוד, נתונים או תוכניות. אצל עובדים סעיף הסודיות הוא בדרך כלל חלק מהסכם העבודה.
• נותני שירותים, כמו מפתחים, מעצבים ויועצים. כדאי לשלב את הסודיות בחוזה ההתקשרות, יחד עם סעיף שמעביר לחברה את הזכויות במה שפותח.
• לקוחות ושותפים עסקיים, כשמשתפים נתונים, מחירים או מפת דרכים.
• רוכש פוטנציאלי או משקיע אסטרטגי, לפני בדיקת נאותות שבה נחשפים מסמכים פנימיים.

בשיחה ראשונה עם משקיע. משקיעים רבים לא חותמים על NDA על מצגת או על פגישת היכרות, כי הם רואים מיזמים רבים בתחומים דומים. התעקשות על NDA בשלב הזה עלולה לסגור את הדלת.

הפתרון הוא לבנות את המצגת כך שתסביר את הבעיה, את הפתרון ואת ההתקדמות בלי לחשוף את הפרטים הרגישים. מידע טכני מפורט נמסר בשלב מאוחר יותר, כשיש עניין אמיתי, ואז אפשר לבקש הסכם סודיות. על בניית המצגת ראו /guides/pitch-deck-startup.

הסכם סודיות טוב קצר וברור. אלה הסעיפים העיקריים:

• הגדרת "מידע סודי": מה נכלל, ומה לא נכלל, כמו מידע שכבר פורסם או שהצד השני ידע עליו קודם.
• מטרת השימוש: לאיזו מטרה מותר להשתמש במידע, ושאסור להשתמש בו לשום מטרה אחרת.
• משך החובה: כמה זמן נמשכת הסודיות אחרי סיום הקשר. המשך נקבע לפי סוג המידע ומשאירים אותו לעורך הדין.
• גילוי לפי דין: מה עושים כשרשות או בית משפט דורשים את המידע.
• החזרה או השמדה: מה קורה לחומרים בסיום ההתקשרות.
• סעדים, דין ושיפוט: מה קורה בהפרה, ואיזה בית משפט ידון בסכסוך.

NDA עוסק רק בסודיות. הסכם עבודה או הסכם שירותים צריך לכלול גם סודיות וגם העברת זכויות, כלומר התחייבות שכל מה שהעובד או הפרילנסר פיתח עבור החברה שייך לחברה.

הבלבול הזה נפוץ אצל מייסדים: מחתימים מפתח חיצוני על NDA, ומגלים בבדיקת נאותות שהקוד שכתב לא הועבר לחברה. לכן מול עובדים ונותני שירותים עדיף חוזה אחד שכולל את שני הנושאים, ולא NDA נפרד. מול מייסדים, הסעיפים האלה הם חלק מהסכם המייסדים, כפי שמוסבר במדריך /guides/heskem-meyasdim.

הסכם הוא רק חלק מההגנה. לפי חוק עוולות מסחריות, מידע מוגן כסוד מסחרי רק אם הבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמור עליו, ולכן גם ההתנהלות היומיומית חשובה.

• מסמנים מסמכים רגישים כסודיים ושומרים אותם במקום עם הרשאות.
• נותנים גישה לפי צורך: לא כל עובד צריך לראות את כל הקוד או את כל הנתונים.
• מתעדים מה נמסר, למי ומתי, למשל בחדר נתונים עם יומן גישה.
• מבטלים גישה מיד כשעובד או נותן שירות מסיים את העבודה.

אלה הטעויות שחוזרות אצל מייסדים:

• הגדרה רחבה מדי, כמו "כל מידע על החברה". קשה לאכוף אותה, והצד השני מסרב לחתום.
• הסכם חד-צדדי כשהקשר הדדי, ואז הצד השני מבקש לפתוח את כל ההסכם.
• לחשוב שהחתימה מספיקה. צריך גם לסמן מסמכים כסודיים, להגביל גישה ולתעד מה נמסר ולמי.
• לחשוף פרטים טכניים רגישים בפגישה ראשונה, ואז לבקש NDA בדיעבד.
• להסתמך על NDA במקום על הסכם העברת זכויות. הסודיות לא מעבירה לחברה את הבעלות על קוד שפיתח פרילנסר.

WeCcelerate היא Venture Builder ישראלי מאז 2018, שפועל בתל אביב ובירושלים ומוכר על ידי רשות החדשנות. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי. אנחנו עוזרים למייסדים להחליט מה לחשוף, למי ובאיזה שלב, לפני שהם פונים לעורך דין שינסח את ההסכמים.