קטגוריה: Uncategorized
Guy Shaham from Grouping
Coming soon
Rotem Levi from Gesher
Coming soon
כשהמשקיעים מעדיפים להשקיע בסייבר, העולם יחכה
כשהמשקיעים מעדיפים להשקיע בסייבר, העולם יחכה
על רקע גלי החום האחרונים באירופה, שהפכו את משבר האקלים למוחשי, עידו סבג, מייסד חברת ייעוץ לסטארטאפים, תוהה מדוע ההשקעות בסטארטאפים בתחום הגרין-טק לא גדלות באופן משמעותי, ומציין את הסטארטאפים הירוקים שהולכים בעיניו להצליח בגדול
שבועות האחרונים אי אפשר להתעלם מגלי החום באירופה. כבישים מותכים באנגליה, גשמים בגרמניה ועוד שלל תופעות שאי אפשר שלא להסביר אותם בשינויי האקלים שאנו חווים בתקופה זו. על פניו, נראה כי דווקא השקעה בסטארטאפים ירוקים, כאלה שיסייעו לכולנו לעבור לטכנולוגיה ירוקה או לפחות לצמצם את הנזק שאנו עושים נשמעת מבטיחה, אך זה ממש לא המצב. הוא רחוק מכך.
והנה, רק לאחרונה החליטה ממשלת ישראל, לאחר עבודה של קרוב לשנה של שורת משרדי ממשלה, לגבש תוכנית לעידוד טכנולוגיות אקלים. התוכנית תוקצבה בקרוב ל-3 מיליארד שקל, שיגיעו ברובם הגדול מהתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה המעורבים ומעלות תוספתית בגובה של כמה מאות מיליוני שקלים.
לעומת זאת, דו"ח של קרן ויולה בדק את חלוקת תחומי השקעת הון הסיכון בחציון הראשון של 2022. מידע כזה מראה לנו מה המשקיעים מחפשים ואיפה הם שמים את הכסף. מהדו"ח עולה כי ענף הסייבר היווה 24% מהשקעות הון הסיכון והמשיך להיות תחום ההשקעה המוביל, אף שגם הוא נפגע מהירידה האבסולוטית בהשקעות. באופן יחסי, אחוז ההשקעות בסייבר רק עלה. 18% מההשקעות בשנת 2020 היו בסייבר, 20% בשנת 2021, וכאמור 24% ב-2022. עם זאת, תחום הפינטק, שהיה יעד ההשקעות השני בחציון הראשון 2021, ירד למקום השלישי עם 10% מההשקעות בינואר-יוני השנה. את המקום השני תפס תחום ה-IT/DevOps עם כ-13% מההשקעות והוא גם היחיד שגדל אבסולוטית בהיקף הגיוסים. תחום הריטייל שהיווה 9% מההשקעות ב-2021 – נעלם מחמשת המקומות המובילים, כמו גם הביוטק והמכשור הרפואי שהיוו 8% ו-9% בהתאמה. תחום הבריאות נשאר עם אותו היקף השקעות של 7% רק שב-2021 זה היה מקום חמישי ואילו ב-2022 זה העלה אותו למקום הרביעי. איפה ההשקעות בגרינטק? למשקיעים לא חם?
ומה קורה בעולם? חברת המחקרים CB המבצעת מחקרים בנושאי סטארטאפים, גיוסים ועוד צופה ירידה של כ-20% בסך ההשקעות בהון סיכון מהרבעון הראשון לרבעון השני בכלל הסקטורים, ובכלל זה האנרגיה הירוקה. לדבריהם, ירידת הגיוסים פוגעת בעיקר ביזמים שמנסים להביא בשורה בתחומי האקלים. לטענתם, לחברות ירוקות קשה יותר ויותר לגייס כסף לפרויקטים חדשניים בקנה מידה גדול, בעיקר בגלל שרוב המשקיעים עדיין מקשרים בין סטארטאפים "בעלי השפעה", כלומר כאלו שנדרשת השקעה להתרוממותם, לבין סיכון גבוה. לכן, הם ממליצים לסטארטאפים ירוקים לחדד את האסטרטגיות שלהם לגיוס כספי הון סיכון, בין אם יפנו לקרנות ייעודיות או מול חברות הון סיכון. המממנים של סטארטאפים ופרויקטים כאלו נוטים לתמוך בחברות שהוכיחו את יכולתן לבצע קנה מידה ריאלי שיעלה בקנה אחד עם ההשקעה.
יש לא מעט סטארטאפים ירוקים מרחבי העולם שהם מעניינים מאוד, ולדעתי יעשו פריצה משמעותית בהקדם. הם עובדים טוב, מתנהלים נכון וזוכים לאמון וגיבוי המשקיעים.
כך, בין היתר ניתן לציין את Biome Makers שעוסק בשיקום בריאות הקרקע. הסטארטאפ, שהוקם ב-2015 על ידי אלברטו אסדו ואדריאן פררו בעמק הסיליקון, עוסק בשיפור בריאות הקרקע בעולם על מנת שחקלאים יוכלו לשפר את שיטות הגידול והשימוש בקרקע בכל העולם. הסטארטאפ מיישם טכנולוגיית בינה מלאכותית הנתמכת במומחיות של היזמים באגרונומיה כדי ליצור "עוזר וירטואלי", המסוגל לעזור לחקלאים להגדיל את התשואות מהקרקע ואיכות היבול.
סטארטאפ מעניין נוסף הוא Aurora Solar. ככל שהביקוש למקורות אנרגיה חלופיים עולה, כך עולה קרנן של חברות האנרגיה הסולארית. הסטארטאפ מספק לחברות אנרגיה סולארית תוכנה לתכנון ומכירת מערכות פנלים סולאריים ללקוחות מרחוק. Aurora Solar גייסה 50 מיליון דולר בסבב הגיוס B שלה, אלא שממשלת ארה"ב מתכננת להשקיע קרוב ל-2 טריליון דולר בתעשייה, דבר שוודאי יעזור להם ולתחום להתרחב.
סטארטאפ מעניין נוסף הוא Aurora Solar. ככל שהביקוש למקורות אנרגיה חלופיים עולה, כך עולה קרנן של חברות האנרגיה הסולארית. הסטארטאפ מספק לחברות אנרגיה סולארית תוכנה לתכנון ומכירת מערכות פנלים סולאריים ללקוחות מרחוק. Aurora Solar גייסה 50 מיליון דולר בסבב הגיוס B שלה, אלא שממשלת ארה"ב מתכננת להשקיע קרוב ל-2 טריליון דולר בתעשייה, דבר שוודאי יעזור להם ולתחום להתרחב.
סטארטאפ בקונספט אחר, חינוכי יותר יוצא מגרמניה – Viva Maris GmbH. זהו סטארטאפ המחויב להגן על האוקיינוסים באמצעות התזונה שלנו, חינוך והעלאת המודעות להשפעה האנושית על האוקיינוס. לשם כך, הוא יוצר מוצרי מזון תוך שימוש במרכיב שנמצא באוקיינוס – אצות. מעבר למוצרי האצות הטעימים שלהם, הסטארטאפ גם נותן עדיפות להגנה על המגוון הביולוגי של האוקיינוס, הבטחת תעסוקה לדייגים לשעבר וסיוע בשימור אצות ימיות טבעיות.
לסיכום, ניתן להבין שלא הכול שחור. כנראה שהעתיד יהיה ירוק יותר. בשנת 2021 הושקו 64 קרנות אקלים חדשות עם סך של 38 מיליארד דולר להשקעה. שני שלישים מהקרנות החדשות הן בסדר גודל של 5 עד 50 מיליון דולר. 30 מתוך 37 המיליארדים החדשים נמצאים ב-15 מגה קרנות.
בנוסף, יותר מ-600 השקעות בודדות בהיקף כולל של כ-40 מיליארד דולר התרחשו בסטארטאפים בעלי השפעה ירוקה בשנת 2021, כך לפי הניוזלטר Climate Tech VC.
זה אולי נשמע הרבה, אבל זו טיפה בים – סטארטאפים בארה"ב גייסו 329.9 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון בשנת 2021, כמעט כפול מהשיא השנתי הקודם של 166.6 מיליארד דולר שנקבע בשנת 2020. כמות העסקאות הכוללת של הון סיכון גם גדלה באופן משמעותי ל-17,054 עסקאות ב-2021, לעומת 12,173 ב-2020.

למשקיעים יש כוח רב – הם נוהרים לתחום מסוים בו ומזרימים אליו הון. גם אם כיום הסכומים נמוכים יותר מבעבר, עדיין יש ענפים שבהם קל יותר לגייס מאשר לאחרים. תחום האנרגיה הירוקה לא שם. ההשקעות הולכות לכיוונים אחרים, כאלה שיניבו רווחים למשקיעים. זה לגיטימי, אך גם סימן אזהרה לסטארטאפים שרוצים להתפתח בתחום – עליהם להיות כאלה שיחוללו מהפכה אך גם יציעו, בסופו של דבר, מוצר או שירות שניתן להבין אותו ולמכור אותו. העולם זקוק כעת לסטארטאפים חדשים שיציעו פתרונות משמעותיים לשינוי המצב ולמשקיעים בעלי חזון שיבינו שהשקעתם טובה לכולנו, לא רק לשורת הרווח. האתגר של כולם יהיה להצליח.
הכותב הוא אחד ממייסדי חברת הייעוץ לסטארטאפים Weccelerate.
הצעירים הישראלים שמשקיעים בביטקוין
הצעירים הישראלים שמשקיעים בביטקוין – כבר בגיל 18
התחום החם של עולם הטכנולוגיה אולי סופג הפסדים בימים אלו, אבל ממשיך לרתק את העולם. צעירים ישראלים רבים, לעיתים רק בני 18, משקיעים את מעט הכספים שהצליחו לצבור בעבודות מזדמנות או ממתנות מבני משפחה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ולא מתרגשים מהירידות בשוק: "קריפטו זה משהו שיכול להתפתח ולצבור ערך, כמו מניות או אומנות"
מלבד אח שלך, מה הסביבה שלך אומרת על ההשקעות בקריפטו?
"הסביבה שלי חושבת שלהשקיע זה טוב, אבל כמו כל השקעה אחרת, צריך להיות מודעים לסיכונים שבדבר, למרות שמדובר בתחום מעניין עם הרבה פוטנציאל. אני לא מודאג מהירידה הנוכחית בשוק כי היו עוד הרבה ירידות קודם לכן, והיו גם הרבה עליות. קריפטו זה משהו שיכול להתפתח ולצבור ערך, כמו מניות או אומנות. כמו כן, יש לי עוד הרבה מה ללמוד".
"אנחנו רואים תופעה הולכת וגוברת של צעירים, גם בגילאי העשרה, שמחזיקים מטבעות קריפטו. הסיבה העיקרית לכך היא הרשתות החברתיות ושלל משחקי האונליין שדורשים מטבעות כאלה ואחרים על מנת להתקדם במשחק", מסביר אברהם הינוך, מנהל חטיבת ה-NFT בחברת הייעוץ WeCcelerate שמהווה מומחה לתחום. "יש כאן גם אידיאולוגיה. דור ה-Z מאוד מאמין בעקרונות הביזור ובשליטה שלו על עצמו, על התכנים שלו ועל פעולותיו. יש כאן אמירה חזקה כנגד גופי הענק השונים. אני מאמין שזה יגדל כשעוד ועוד צעירים ייכנסו לעולם הזה, ובמקביל סף הכניסה יהיה נמוך עוד יותר. כרגע, מותג שלא חושב איך הוא משתלב בעולמות הללו, פשוט יפספס בעוד כמה שנים את הדור הזה".
מינוי בוויסלרייט
מצמרת הנדל"ן בארה"ב לניהול בישראל: מינוי חדש לחברת הייעוץ

מיזמים והשקעות – CALCALIST
The tech fields that are immune even from a global crisis
"At the end of the day we should remember that for investors the best time to invest is now. Entrepreneurs are begging for money, multipliers have gone down and it's time to go in and invest," writes Alon Pinhas
So many articles, all over the world, have been written about the situation of the high-tech sector. It is more difficult these days to raise money, we are seeing more and more layoffs in various companies and the general atmosphere is not good. And yet, history teaches us that there are areas where investments don't stop, even if they are lower.
Now, a new report by the Viola Group examined the divisions of venture capital investment areas in Israel in the first half of 2022. The data from the research teach us what investors are looking for and where they are investing. The report shows that the cyber industry accounted for 24% of venture capital investments and continued to be the leading investment area even though it was also hit by the absolute decline in investments. Relatively speaking, the percentage of investments in cyber has only increased. 18% of investments in 2020 were in cyber, 20% in 2021 and as mentioned, 24% in 2022.
מינוי בוויסלרייט
חברת הייעוץ והליווי העסקי עם מינוי חדש

Leumit Start teams up with WeCcelerate to create a digital health accelerator
Leumit Health Services has signed an agreement to create an accelerator aimed at mentoring startup companies and entrepreneurs, starting from the initial idea and ending with a functioning product with sales
חברי הילדות הבאר שבעים שכובשים את עולם היזמות
מאז שהכירו כשהיו ילדים בשכונה ד' בבאר שבע, הבינו אלון פנחס ועידו סבג שהם יזמים בנשמה. לכן זה לא מפתיע שגם בחייהם הבוגרים החליטו להקים יחד את 'weccelerate', חברה שמתמחה בהאצת סטארטאפים, כשהם עובדים זה לצד זה מתוך רצון לתת ליזמים את הכלים להפוך את הרעיון שלהם למיזם מצליח
עשרות יזמים ישראלים מנסים מידי שנה לפתח רעיון אחד לכדי סטארטאפ מצליח, אך כדי להפוך לכזה לא פעם צריך יד מקצועית ומכוונת. מתוך המחשבה הזו יצאו לדרך אלון ועידו, שני חברים משכונה ד' בבאר שבע, שהקימו בשנת 2017 יחד עם שותפם השלישי אברהם, את וויסלרייט (weccelerate), חברה שמתמחה בסיוע לסטארטאפים.
"כנערים היה לנו הרכב היפ הופ בעיר איתו הופענו בבמות עצמאות, עדלאידע, במרכז הצעירים… ובסופו של דבר מה שעניין אותנו בכל השנים האלה זה דווקא הפן של ניהול הלהקה, הקשרים עם הרקדנים, הפן הפיננסי. אז עוד כשלמדנו בתיכון בבאר שבע מתחילת הדרך ראינו את עצמנו כיזמים", כך סיפר ל'באר שבע נט' אלון פנחס. הקשר בין אלון ועידו התחיל בילדות, אז הפכו לחברים טובים כשלמדו יחד. במהלך השירות הצבאי הכיר עידו סבג את אודיה אשר לימים הפכה לאשתו, והם גם אלו שהכירו לאלון את אשתו מירב. "בתקופת הצבא אלון היה בצנחנים ואני באיסוף קרבי, היינו נפגשים מידי פעם בסופי שבוע… כשהכרתי את אודיה היה לי ברור מאליו שאכיר לאלון מישהי שתתאים לו וככה קרה עם מירב, הם אפילו התחתנו לפנינו", סיפר עידו סבג.
בהמשך הדרך הם החלו בלימודי תואר ולאט לאט צברו ניסיון כל אחד בתחומו. אלון פנחס, מנכ"ל החברה, בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, כיהן בעבר כחשב של מפעל אינטל בקרית גת ויש לו ניסיון רב בהערכות שווי לפני השקעה או רכישה של סטארטאפים וחברות וקשרים עם משקיעים אסטרטגיים בשוק הלוקאלי והגלובלי. עידו סבג הוא המנהל הטכנולוגי של וויסלרייט, בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני מחקרי בהנדסה ירוקה. קודם לכן עידו פיתח סטארטאפ מהפכני וחדשני בתחום האנרגיות המתחדשות, ובנוסף הוא היה מהנדס במפעל פלסטיקה אשר ביצעה פרויקטים למגוון לקוחות כך שהניסיון שצבר והיכולות שלו תורמים רבות כיום לשפה המשותפת עם היזמים שמגיעים ל"וויסלרייט" ולהצלחת המיזם שלהם. אליהם כאמור חבר אברהם הינוך, המומחה השיווקי של החברה, בוגר תואר בהנדסה, מומחה לענייני שיווק בדיגיטל ושיווק מסורתי שהוכח בהצלחה יתירה בעסקיו לאורך השנים. יחד הם הקימו את וויסלרייט שהוא אקסלרטור, חברה להאצת סטארט אפים, שעד לאחרונה ליוותה מיזמים בשלבי ה Pre-Seed וה- Seed ובחודשים האחרונים הרחיבה את פעילותה גם לשלבי Round A.
"יש היום לבני הנוער יותר כלים שיאפשרו להם להיכנס לעולם היזמות בשלב מוקדם, וזו מתנה מאוד גדולה לעיר באר שבע, לנו זה היה חסר כשהיינו בתיכון"
אז מה הוביל אתכם להקים יחד חברה?
אלון: "אברהם היה שכן שלי, ובזמנו אני והוא החלטנו להקים יחד את וויסלרייט. הוא ליווה הרבה עסקים בתחום השיווק והיו לנו חברים שהתייעצו איתנו על הסטארטאפ שלהם. וויסלרייט זה קיצור של ווי אקסלרייט, כלומר אנחנו לוקחים רעיון יחד עם היזם ועוזרים לו לעשות אקסלרציה, מאיצים את המיזם הרבה שלבים קדימה. באמת אחרי מספר שבועות הבנו שאמנם יש לנו ניסיון בפיננסים ושיווק אבל מה שחשוב זו זרוע טכנולוגית, ישר הבנתי שעידו יכול להשלים לנו את תמונת החברה. הוא גם חבר ילדות שלי, גם מקצועי בתחום והבנתי שהוא הבן אדם המתאים. אני תמיד אומר שעידו הכיר את אשתו הראשונה ואני הכרתי לו את אשתו השנייה".
עידו: "קבענו להיפגש בבית שלי בבאר שבע, אשתי הייתה בחודש תשיעי עם הילד השני שלנו. היא לא הספיקה להגיש לנו קצת כיבוד ואוכל וישר הייתה ירידת מים ונסענו לבית החולים, באותו ערב היא ילדה. ואז הבנתי שכנראה משהו גדול הולך לקרות בשני הצדדים".
הבנתם שהידע שרכשתם והמומחיות שלכם יכולה לסייע לסטארטאפים אחרים לצמוח? יש לכם דוגמא לסטארטאפ כזה?
אלון: "כן, לגמרי. יש היום הרבה סוגים של יועצים עסקיים אבל היזמים הבינו שיש אצלנו אנשים שהגיעו מהתעשייה הזו, שאנחנו מבינים את השוק לעומק ויודעים איך לעזור להם לצמוח. זה מה שגרם לגל פניות יחסית קיצוני למקום בו היינו בהתחלת הדרך. פעלנו בשותפות במשך שנתיים והחלה משנת 2019 הפכנו לחברה בע"מ שעובדת עד היום מהמשרדים בתל אביב. יש לי דוגמא ליזם מישראל שרצה לפתור את הבעיה של אמבולנס שנתקע בפקקים כשהוא יוצא לדרך להציל חיים, ובסוף הפקקים האלה שווים חיים של אנשים. עשינו מחקר שוק והבנו שזה לא רלוונטי כי מצאנו חברה בארצות הברית, haas alert, שנותנת פתרון דומה לרעיון שלו. אז הבאנו את החברה לארץ, גייסנו מנכ"ל חתמנו על הסכם ייבוא בלעדי והיום אנחנו מתחילים פיילוט עם אחד מגופי ההצלה הגדולים בארץ. אני נותן את זה כדוגמא כי אנשים צריכים להבין שהצלחה של סטארט אפ זה אומר לבנות נכון את הדרך. אם היזם היה מתקדם עם המוצר שלו בלי לדעת שיש חברה שעושה בדיוק אותו הדבר, אז כנראה שהוא לא היה מצליח בסוף. הדרך למטרה מאוד חשובה וכאן אנחנו מסייעים".
באיזה שלב אתם מציעים את הליווי ליזמים? עוד בשלב הרעיון או בשלב מתקדם יותר?
עידו: "יש שני סוגים של יזמים שפונים אלינו. יש יזמים שבאים עם רעיון ומאוד מחוברים אליו, הם מאוהבים ברעיון אז לא תמיד רואים את הדרך הנכונה. אז המטרה שלנו בתור חברה זה להראות להם מצד השוק מה נכון לקדם, או איזה התאמות צריך לעשות שייצרו בידול משמעותי. מצד שני יש יזמים שמגיעים בשלב הרעיון ואחרי בחינה ראשונית של השוק אנחנו מבינים שהשוק קטן ומצומצם ולא כדאי להיכנס אליו מבחינת קושי בגיוס כספים. או מצב שנקרא אוקיינוס אדום בו יש הרבה מתחרים ונצטרך להשקיע המון כספים בשיווק ויהיה קשה לחדור לשוק כזה שיש בו כבר שחקנים גדולים ומנוסים. יש מגוון יזמים ולכל אחד אנחנו מציעים פתרון מתאים".
אלון: "יש לנו יזמים על כל הקשת, זה יכול להיות מישהו שחשב אתמול על רעיון או מישהו שכבר אחרי סבב גיוס ראשון או יזם שיש לו לקוחות ורוצה לצאת לחו"ל או להנפקה… יש הרבה שלבים לאורך התהליך אבל רוב היזמים שמגיעים אלינו הם באמת בשלב הרעיון וזה עיקר המומחיות שלנו. לבנות את הקונספט והאב טיפוס עם היזם, לעשות מחקר שוק ולהבין אם יש למוצר היתכנות או לא. הרבה פעמים יזמים להוטים על רעיון ובגלל זה הם מוציאים הרבה כספים, אבל אם הם היו עושים את זה בצורה מקצועית היו חוסכים. היום כשרוצים לעשות חוזה הולכים לעורך דין, כשרוצים יחסי ציבור הולכים לאיש תקשורת, אז כשרוצים להקים סטארט אפ צריך ללכת לחברה שיודעת לבדוק היתכנות כדי להבין האם כדאי לקיים את הרעיון או לא. זה משהו חדש יחסית בשנים האחרונות אבל חשוב שהיזמים יבינו את זה".
"גם אם הסטארטאפ יקרוס זה לא חשוב לי כמו הקשר איתו. החברות שלנו יותר חשובה מכל דבר אחר, החברה לא עומדת לפני זה"
מביאים את היזמות לבירת הנגב
אז אמנם כיום אלון ועידו עומדים בראש חברה מצליחה, אך גם הם מעידים על עצמם שהם לא נחשפו לעולם הטכנולוגיה והיזמות מגיל צעיר ויש עוד לאן לשפר את הדרום מהבחינה הזו. אלון מדגיש: "בתור באר שבעים יש לנו גאוות יחידה וחשוב לנו שהעיר תהיה מחוברת לעולם הזה, אבל עדיין יש פער ממש גדול בין המרכז לפריפריה ואנחנו מנסים לעשות הרבה כדי לשפר את זה גם מהמקום שלנו". גם עידו חיזק את דבריו והוסיף: "היה לי חשוב לתרום לבאר שבע מהניסיון שלי וכך במהלך התואר הובלתי תכנית 'יזמים צעירים' בבי"ס עמל1 בעיר. מדובר בנערים בכיתה י' שאת מלווה אותם בעולם היזמות משלב בחינת רעיון ועד לתכנון ויצירת קונספט של מוצר. רציתי להראות להם איך הם יכולים להיכנס לעולם הזה, כשאנחנו למדנו בוולפסון זה היה חסר לנו, וכיום לאט לאט המדינה משקיעה יותר בתחום הזה אצל בני הנוער".
למה חשוב בעיניכם לחשוף את בני הנוער לעולם הזה?
עידו: "כשאנחנו היינו בתיכון לא היה את מערך הסייבר וקריית התקשוב וכל החברות הגדולות שנמצאות היום כאן בפארק ההייטק. בעיני, היום בני נוער שזוכים להיות חשופים בשלב התיכון לדברים האלה זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. היום יש נערות ונערים שאם הם לוקחים את עצמם בידיים ונכנסים לעולם הזה הם יכולים למצוא את עצמם אחרי הצבא מקימים בעצמם סטארטאפ ואפילו עושים אקזיט בגיל מאוד מוקדם. ולנו זה היה חסר בתיכון, כשאני ראיתי את זה מקרוב ביזמים צעירים והדרכתי אותם, הבנתי שיש להם היום יותר כלים להיכנס לעולם היזמות בשלב מוקדם, וזו מתנה מאוד גדולה לעיר באר שבע".
יצא לכם לעזור גם ליזמים דרומיים? כתושבי באר שבע והנגב בעצמכם- חשוב לכם לסייע גם לפיתוח הנגב בתחום היזמות והטכנולוגיה?
אלון: "בטח, אני יכול לתת לך דוגמא למיזם שגם קשור להפועל באר שבע. סטארטאפ שנקרא StreetPro שאפילו הכריז לפני מספר שבועות על מיגל ויטור, קפטן הקבוצה, כשותף בחברה. זה מיזם שמנסה לתת הזדמנות לכל אדם שרוצה להיכנס לעולם הספורט להצליח, גם אם הוא לא גדל בסביבה אידיאלית. בגדול המיזם מציע לאסוף נתונים על ספורטאים, כך לזהות למי יש פוטנציאל להצליח מבחינת הנתונים ולסייע להציף את המידע הזה למגייסים ולקבוצות בליגות השונות. זו דוגמה קלאסית למיזם שגם הולך לעזור לדרום ולאיזור כולו בתחום הספורט".
עידו: "המיזם הזה הגיע אלינו באמת בשלב התכנון הראשוני ואנחנו בנינו את האסטרטגיה, עזרנו בגיוס השותפים וכל המעטפת. צריך להבין שבסוף בתחום הזה יש הרבה שחקני כדורגל שרוצים להצליח, אז יש כאלה שיש להם קשרים, כאלה שיש להם כסף, וכאלה שיש להם כישרון אבל אין להם את האפשרות. אז בסטריט פרו נותנים במה למי שרוצה ויש לו כישרון".
מבחינת המיקום שלכם, המשרדים בתל אביב- למה לא בבאר שבע? זו מחשבה שעלתה?
אלון: "זו מחשבה שעלתה וכן יש לנו משרדים בדרום שם אנחנו יכולים לתת מענה ליזמים מהאיזור, אבל בסוף הליבה של הסטארטאפים נמצאת במרכז. אני חושב שיש תהליך של בשלות שהדרום צריך לעבור בתחום הזה, ואנחנו בכל מקרה עושים הרבה מאחורי הקלעים כדי לעזור לזה לקרות גם כאן. יש פרויקטים שיצאו בקרוב שאנחנו עובדים עליהם כדי לחזק את קהילת הסטארטאפים בדרום, אנחנו כל הזמן עושים פעילויות, מגיעים להרצאות ואנחנו משתמשים בקשרים שלנו בארץ ובעולם כדי לחזק גם את הדרום בתחום היזמות".
עידו: "כמו שאלון סיפר יש לנו גם חיבור עיסקי לדרום, היינו בכנסים של TECH7 קהילת היזמות הטכנולוגית של הדרום בתור מנטורים ואנחנו כן מצליחים לקחת סטארטאפים מהדרום ולהעצים אותם גם במרכז".
"אנשים צריכים להבין שהצלחה של סטארט אפ זה אומר לבנות נכון את הדרך. אם היזם היה מתקדם עם המוצר שלו בלי לדעת שיש חברה שעושה בדיוק אותו הדבר, אז כנראה שהוא לא היה מצליח בסוף. הדרך למטרה מאוד חשובה"
שילוב מנצח
לצד ההצלחה העסקית שלהם, אלון ועידו ממשיכים לתחזק גם חברות קרובה, כשגם המשפחות שלהם מבלות הרבה יחד. עידו בן 30, גר בבאר שבע, ואלון בן 31, גר בלכיש, כשכל אחד מהם גם אבא ל-3 ילדים. "אנחנו עושים שבתות יחד, גם מירב ואודיה החברות הכי טובות והן גרו באותו יישוב. אז כשאנחנו עושים שבתות אצל ההורים שלה אנחנו כמובן נפגשים", משתף אלון.
כשנכנסתם יחד לעסק עלתה בכם המחשבה שאולי לא טוב לערבב עסקים עם חברות או שאתם בטוחים בחברות שלכם?
עידו: "אם נסתכל עליי ועל אלון זה משהו שבא לנו טבעי, הבנו שהשילוב שלנו יחד הוא שילוב מנצח. בשלב התיכון ברמה המחשבתית אנחנו לא חשבנו איך לעשות את המיליון, פשוט התחברנו בצורה טבעית כשני יזמים. בעיני אנחנו רק מעצימים האחד את השני, כמובן יחד עם השותף השלישי שלנו אברהם, שהוא צלע חשובה בשותפות שלנו. בעיני אם עולה השאלה לגבי עסקים עם חברים אז אולי כן שווה לחשוב על זה פעמיים, אבל אם זה משהו שבא בטבעי אין ספק ששווה להיכנס לשותפות כזו".
אלון: "מהצד שלי הכל שאלה של כמה אתה רואה מול העיניים את החברה והעסק לעומת החברות. למשל השותף השלישי שלנו תמיד אומר שהוא עושה עסקים רק עם חברים ומשפחה, שזה בדיוק הפוך ממה שכולם חושבים. אני מסכים עם זה ואני בגישה שגם אם הסטארטאפ יקרוס זה לא חשוב לי כמו הקשר עם אותו הבן אדם. החברות שלנו יותר חשובה מכל דבר אחר, החברה לא עומדת לפני זה".
מה הייתם רוצים להגיד לכל הבאר שבעים?
אלון: "אנחנו עדיין גרים ונמצאים כאן בדרום ובבאר שבע, אנחנו תמיד רוצים להחזיר לעיר ולעזור לה. אז אם הכתבה תעזור לסטארטאפים מכאן לצמוח ולגדול זה הכי חשוב".
עידו: "אני רוצה לפנות לבחור הבאר שבעי, הצעיר, היזם שחושב על המיזם הבא שלו ולא מצליח לישון בלילה כי הוא רוצה לקדם אותו. להגיד לו שזה שהוא לא גר במרכז ורחוק מהסטארטאפ-ניישן, זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות צעדים כדי לקדם את עצמו. אני מקווה שאנחנו נהיה השראה בשבילו, שכל בני הנוער יראו אותנו- חברים באר שבעים שחברו יחד לשותפות והקמת חברה שנותנת מענה ליזמים. אנחנו נשמח לעזור לכל מי שיש לו רעיון ורוצה לקדם אותו, בסופו של דבר הצלחות תלויות באנשים, ואם אתה מאמין ומחויב לרעיון שלך גם אנשים ומשקיעים יאמינו לך וירצו לקדם אותך. אין שום דבר שעומד בפני הרצון שלכם לקדם את עצמכם ואנחנו כאן עבור כל אחד שרוצה לקדם את הרעיון שלו".